פסק-דין בתיק ת"ק 012632/02

1.     התובע התקשר עם הנתבע, אדריכל במקצועו, לצורך תכנון תוספת בניה של קומה שניה על בית קיים.

לטענת התובע הובהר לנתבע כי אין לפגוע בתשתית הבית הקיים וסוכם כי ההתקשרות תכלול תכנון מוקדם, הגשת תכניות לעירייה לצורך קבלת היתר בניה, הכנת תכניות עבודה ופיקוח עליון.

הוסכם בין הצדדים כי שכר הטרחה הכולל של הנתבע יסתכם בסך של 35,000 ש"ח מתוכם שילם התובע סך של 15,000 ש"ח כמקדמה עד הגשת התכניות.

לטענת התובע לאחר שהוצגו בפניו תכניות ראשוניות הכוללות שתי אופציות הכרוכות בפגיעה בבית הקיים, התנגד לתכניות וביקש לבטל את ההתקשרות עם הנתבע.

התובע עותר בתביעתו להשבת סך של 15,000 ש"ח ששילם לנתבע.

2.     הנתבע טען בכתב הגנתו כי התובע קיבל תמורה מלאה עבור הסכום ששילם ואף מעבר לכך וכי התובע ביטל את ההתקשרות בשל התנגדות בני משפחתו לביצוע תוספת הבניה מעל בית הוריו.

3.     התובע העיד כי ההתקשרות בינו לבין הנתבע, הופסקה לאחר שלב התכניות הראשוניות וכי קיבל מהנתבע את התכנית הראשונית שצורפה לכתב התביעה "ואולי עוד תכנית אחת או שתיים".

כן טען התובע כי התכניות טרם הוגשו לעירייה וכי הסתבר כי לא ניתן, על פי התכניות, לבצע את תוספת הבניה ללא תוספת תשלום למנהל מקרקעי ישראל (להלן: המנהל).

4.     הנתבע העיד כי התובע קיבל שמונה הצעות חלופיות במסגרת התכנון המוקדם. עותקים מהתכניות הראשוניות, הוגשו וסומנו ת/1. כן העיד הנתבע כי התכניות הוכנו על בסיס דרישת התובע כי שטח תוספת הבניה לא יעלה על 160 מ"ר בכדי שלא תידרש תוספת תשלום למנהל.

כן העיד הנתבע כי הכין את הבקשה להיתר בניה, על פי הצעת התכנון שאושרה על ידי התובע אך לא הגיש את הבקשה שכן התובע הפסיק את ההתקשרות בשל מחלוקת עם בני המשפחה באשר לבניה מעל בית ההורים.

הבקשה להיתר בניה שהוכנה על ידי הנתבע, הוגשה  וסומנה נ/2.

עוד העיד הנתבע כי נהוג לקבל סך של 43% מהשכר המוסכם עד שלב הגשת התכניות ואילו במקרה זה שולם סך של 36% בלבד.

5.     לאחר ששמעתי ובחנתי את עדויות הצדדים וטענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.

אני מעדיפה את עדותו של הנתבע כי הכין עבור התובע שמונה הצעות חלופיות במסגרת התכנון המוקדם ואף הכין את הבקשה להיתר בניה, לצורך הגשתה שכן עדותו זו נתמכת על ידי עותק התכניות והבקשה להיתר בניה שהוגשו וסומנו נ/1 ו-נ/2.

ברור הוא כי לא ניתן לבצע תוספת בניה על בית קיים, עם גג רעפים, ללא שינוי או פגיעה כלשהי בבית הקיים. לפיכך טענת התובע כי ההתקשרות הופסקה שכן התכניות המוצעות, כללו פגיעה בבית הקיים, אינה הגיונית ואינה סבירה. טענתו הנוספת של התובע כי התברר שלא ניתן לבצע תוספת הבניה, מבלי תוספת תשלום למנהל לא הוכחה, מה גם שהנתבע העיד כי התכנון נעשה באופן ששטח תוספת הבניה לא יחייב תשלום נוסף למנהל.

אין מחלוקת כי השכר המוסכם בסך של 35,000 ש"ח, כלל תכנון מוקדם, הגשת בקשה להיתר בניה, הכנת תכניות עבודה ופיקוח עליון.

מהראיות עולה כי ההתקשרות הופסקה לאחר הכנת הבקשה להיתר בניה, אם כי בטרם הגשת הבקשה.

אמנם רצוי היה כי הנתבע יערוך עם לקוחותיו הסכם בכתב בו התייחסות לגובה שכר הטרחה המוסכם ושיעור התשלום הנדרש עבור כל שלב משלבי העבודה שכן בהעדר הסכם בכתב טוען התובע כי סוכם על סכום כולל של 35,000 ש"ח ואילו הנתבע מבסס את חישוביו באשר לשיעור הסכום ששולם, בהתייחס לשכר בסך של 35,000 ללא תוספת מע"מ, יחד עם זאת, לא שוכנעתי כי השכר ששולם לנתבע, חורג מגדר שכר ראוי בהתחשב בעבודה שבוצעה ובשלב בו הופסקה ההתקשרות. 

בשולי הדברים, יש לציין כי גם התובע עצמו טען בכתב תביעתו, כי נדרש לשלם סך של 15,000 ש"ח כמקדמה עד להגשת התכניות.